Yoma
Daf 42a
משנה: הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵירוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵירוֹ. אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ, עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וְשֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִיטַּהֲרִין וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וגו'. וְאוֹמֵר מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ מַה מִּקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל׃
Traduction
Celui qui déclare vouloir commettre des péchés, puis s’en repentir, ne sera pas admis au bénéfice du grand pardon, et on ne devra pas le laisser faire; de même, s’il déclare vouloir pécher, en comptant sur l’effet d’expiation du Kippour, il ne lui sera pas pardonné. Pour les péchés commis par l’homme envers Dieu, le Kippour expie les fautes; mais, pour les fautes commises envers son prochain, il n’y a d’autre mode de pardon que de satisfaire directement son prochain. Que vous êtes heureux, ô Israélites, s’écria R. aqiba, vous n’avez de comptes à rendre qu’à notre père aux cieux, et c’est aussi lui qui vous absout, selon ces mots (Ez 36, 25): Je jetterai sur vous des eaux pures, et vous serez purifiés (pardonnés); et il est dit (Jr 14, 8): l’espoir d’Israël (ou le bain) est Dieu; or, comme le bain légal purifiée les gens impurs, de même Dieu purifie Israël.
Pnei Moshe non traduit
האומר אחטא ואשוב וכו' דכשסומך על התשובה וחוטא בודאי שיעשה עוד הפעם כך ומכיון שעובר עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר ושוב לא יפרוש מן זה ולפיכך אין מספיקין בידו לעשות תשובה וכן החוטא וסומך על יה''כ שיכפר לו אין יה''כ מכפר לו:
מתני' עבירות שבין אדם למקום וכו'. דכתיב אם יחטא איש לאיש ופללו. אלקים. כלומר אם לאיש יחטא ופללו יפייס אותו ואז אלהים ג''כ ימחול לו ואם לו' יחטא איש מי יפלל בעדו תשובה ומעש''ט:
הלכה: וְהָעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב. מַה טַעֲם. וְהָֽעוֹלָה עַל ר֣וּחֲכֶ֔ם הָיֹה לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה. אָמַר רִבִּי לֵוִי. וְהָֽעוֹלָה עַל ר֣וּחֲכֶ֔ם הָיֹה לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה. וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר. וְהִשְׁכִּ֣ים בַּבּוֹקֶר וְהֶעֱלָ֣ה עוֹלוֹת מִסְפַּ֣ר כּוּלָּם וגו'. [הָדָא אָֽמְרָה שֶׁעוֹלָה מְכַפֶּרֶת עַל הִירְהוּר הַלֵּב.]
Traduction
– L’holocauste (ola) rachète même les fautes d’une mauvaise pensée (296)Rabba sur Lv n¡ 7., comme il est dit (Ez 20, 32): ce qui aura surgi (ola) dans votre esprit (297)L'exégte, en vue de sa thse, traduitÊ: ÒÊl'™la offert pour une faute de votre penséeÊÓ. ne sera pas. De même, dit Job (Jb 1, 5): il se leva de grand matin et offrit des holocaustes selon le nombre de ses fils (de crainte qu’ils n’aient péché mentalement). L’holocauste expiera donc cette faute.
Pnei Moshe non traduit
העולה מכפרת וכו' העולה על רוחכם. רמז הוא שהעולה באה על העולה ברוחכם:
וכן איוב אומר וכו'. אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם:
לֹא הִיא קַלּוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. לֹא הִיא חֲמוּרוֹת כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת. אוֹתָן הַקַּלּוֹת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּזָדוֹן בֵּין שֶׁלֹּא עֲשָׂאָן בְּזָדוֹן. אוֹתָן הַחֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁנִּתְווַדָּע לוֹ בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְווַדָּע לֹו בָהֶן. אֵילּוּ הֵן קַלּוֹת. עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. אֵילּוּ הֵן הַחֲמוּרוֹת. כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. כְּשֵׁם שֶׁהַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל הַזְּדוֹנוֹת וְתוֹלֶה עַל הַשְׁגָגוֹת 42a בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִייוּב קָרְבָּן. אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן מְכַפֵּר..
Traduction
Mais notre Mishna n’a-t-elle pas distingué entre les fautes légères, telles que les préceptes affirmatifs ou négatifs, et d’autres graves, entraînant la pénalité du retranchement ou la peine capitale prononcée par le tribunal? Voici, dit R. Juda, comment il faut rectifier la Mishna: il y a des fautes légères, d’autres graves, quelles soient commises de plein gré, ou non, soit que l’on ait connu les fautes commises par erreur, soit non; les fautes légères comprennent les préceptes affirmatifs ou négatifs, et les graves, les pénalités capitales. – Comme le bouc offert à l’intérieur sert de pardon pour les fautes volontaires et le suspend pour celles commises par erreur, susceptibles d’un sacrifice, de même le bouc envoyé au dehors donnera le pardon pour le reste.
Pnei Moshe non traduit
לא היא קלות וכו'. על לישנא דהמתני' פריך דהא קלות העשה ול''ת והחמורות כריתות ומיתות ב''ד ומאי האי דהדר תני להו:
כיני מתניתא. ה''ק הקלות והחמורות אותן הקלות והחמורות בין שעשאן בזדון וכו' ואותן השגגות בין שנתוודע לו בהן וכו' כצ''ל וכדלקמן דמקשי עלה ומשני. כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על זדונות. של טומאת מקדש וקדשיו ותולה על השגגות בדבר שיש בו חיוב קרבן כגון יש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף שיכול לבוא לכלל קרבן כשיתוודע לו לאחר יה''כ:
אף שעיר המשתלח מכפר. כן בשאר עבירות דהאי דתנן שמכפר על השגגות לאו כפרה גמורה קאמר אלא דבאותן דבני קרבן נינהו כגון חייבי כריתות תולה הוא עליהן וכשיתוודע לו אחר יה''כ מביא הקרבן שחייב עליהן:
רִבִּי אוֹמֵר. עַל כָּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר חוּץ מִן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. אִם עָשָׂה תְשׁוּבָה מִתְכַּפֵּר לוֹ. וְאִם לָאו אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ. רִבִּי זְבִידָא אָמַר. רִבִּי יָסָא מַקְשֶׁה. מִיסְבּוֹר סְבַר רִבִּי שֶׁיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא תְשׁוּבָה. רִבִּי אַשְׁייָן רִבִּי יוֹנָה רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי שֶׁאֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר אֶלָּא בִתְשׁוּבָה. הָא מִיתָה מְכַפֶּרֶת בְּלֹא תְשׁוּבָה. תַּנֵּי. יוֹם מִיתָה כְיוֹם תְּשׁוּבָה. מָאן תַּנִּינָתָהּ. רִבִּי. הֲווֵי הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. דְּלֹא כְרִבִּי.
Traduction
Rabbi dit: pour tous les péchés énoncés dans la Loi, le Kippour sert de pardon, hormis pour celui qui renonce au joug de la religion (l’athée), celui qui détruit l’alliance, de la circoncision (épiplaste), ou qui révèle certaines légendes avec effronterie; en cas de regrets exprimés, le pardon a lieu, au cas contraire, non. Est-ce à dire, demanda R. Zébida au nom de R. Yssa, que, selon Rabbi, l’expiation du Kippour aura lieu sans pénitence? Certes, dit R. Ashian, ou R. Yona, R. Aba, ou R. Hiya au nom de R. Yohanan, Rabbi est d’avis (298)B., Chevouot 13a. qu’en principe le Kippour expie les fautes, même sans pénitence, comme la mort englobe le pardon des fautes sans pénitence préalable. On a enseigné (299)Tossefta ˆ ce traité, ch. 4.: le jour de la mort égale celui de la pénitence. Qui a énoncé cet enseignement, disant que la mort pardonne, sans pénitence préalable? C’est Rabbi; donc, s’il a été enseigné que la mort et le Kippour pardonnent, en étant accompagnés de la pénitence, c’est contraire à l’avis de Rabbi.
Pnei Moshe non traduit
ר' יסא מקשי. הוה תמיה על כך וכי מיסבור סבר רבי יוה''כ מכפר בלא תשובה ובשבועות גרס אתא רבי אשיאן וכו' בשם רבי יוחנן יוה''כ מכפר בלא תשובה. כלומר אין דהכי ס''ל לרבי ומיתה מכפרת בלא תשובה:
תני יום מיתה כיום תשובה מאן תנינתה רבי היא. דלדידיה יוה''כ ומיתה שוין דשניהן אינן צריכין תשובה עמהם:
הווי. דהדא דתנינן במתני' מיתה ויוה''כ מכפרין עם התשובה דלא כרבי:
נִיחָא לֹא הוֹדַע. הוֹדַע. לֹא כֵן תַּנִּינָן. חַייְבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת ווַדָּאִין שֶׁעָבַר עֲלֵיהֶו יוֹם הַכִּיפּוּרִים חַייָבִין. וְחַייָבֵי אֲשָׁמוֹת תְּלוּיִין פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. בֵּין שֶׁנִּתְוַדָּע לֹו בָהֶן בֵּין שֶׁלֹּא נִתְווַדָּע לוֹ בָהֶן. [וְלָמָּה לֹא אָמַר בְּשֵׁלֹּא נִתְווַדָּע לֹו בָהֶן.] מִילְּתֵיהּ אָֽמְרָה. וַאֲפִילוּ לֹא נִתְוַדָּע לֹו בָהֶן יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר.
Traduction
On conçoit ce dernier pardon pour une faute inconnue; mais si on la connaît (et qu’un sacrifice spécial est dû), n’a-t-il pas été dit (292)(Kritot 6, 4).: ''Les sacrifices expiatoires qui sont dus et les sacrifices du péché de certitude, remontant avant la solennité du Kippour, doivent encore être offerts après cette fête; on est seulement dispensé des sacrifices de péché suspendus en raison du doute'' (n’est-ce pas dire que le Kippour ne les expie pas)? R. Aboun b. Hiya l’explique ainsi: soit que l’on ait eu connaissance du doute survenu, soit que non, le Kippour donne le pardon en ces cas, mais non au cas où l’on sait avec certitude que l’on est tenu d’offrir un sacrifice (293)Le texte a ici une phrase que les commentaires s'accordent ˆ placer plus loin..
Pnei Moshe non traduit
ניחא לא הודע. ששעיר המשתלח מכפר כדקאמרת בדבר שיש בו חיוב קרבן אלא הודע בתמיה דקס''ד שהודע לו חטאו שחייב עליו קרבן קאמר וקשיא וכי לא כן תנינן בפ''ו דכריתות חייבי חטאות ואשמות ודאין שעבר עליהן יה''כ חייבין להביא אחר יה''כ שאותן לא כיפר יוה''כ עליהן כדדריש מקרא דחטא שאין מכיר בו אלא ה' הוא דיה''כ מכפר:
א''ר בון בר חייא. ה''ק בין שנתוודע לו בהן. היינו בהספק שבא לידו ובין שלא נתוודע לו הספק דבכי הא הוא דיוה''כ מכפר אבל לא בשנתוודע לו שחייב בודאי עליה קרבן. והגי' דהכא מסורסת בהא דלקמן ומשובשת ובשבועות שם נכונה היא דגריס הכא הא דלקמן:
תַּמָּן תַּנִּינָן. עַל אֵלּוּ חַייָבִין עַל זְדוֹנָן כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָן חַטָּאת וְעַל לֹא הוֹדַע שֶׁלָּהֶם אָשָׁם תָּלוּי. וְלֹא כְבָר כִּיפֵּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשֵׁם לֵוִי סוֹכִייָה. בְּמוֹרֵד בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים הִיא מַתְנִיתָה.
Traduction
On a enseigné là (294)Ibid., 1, 2.: ''Pour ces fautes, en cas de transgression volontaire, on est passible de la pénalité du retranchement, et, en cas d’ignorance, on doit le sacrifice expiatoire suspendu du péché douteux''; mais le Kippour ne devrait-il pas, pour ce dernier, provoquer un pardon suffisant, de façon à dispenser du sacrifice? R. Simon au nom de R. Levi Soukhia répond qu’il s’agit, dans cette Mishna, de celui qui ne croit pas à l’efficacité du pardon au jour du Kippour (il n’aura pas été pardonné).
Pnei Moshe non traduit
ולא כבר כיפר יה''כ כלומר דפריך אי הכי דבשלא נתוודע לו אלא הספק שבא לידו הוא דקאמר קשיא אהא דקאמרת דשעיר המשתלח תולה הוא בדוקא אבל לא מכפר כפרה גמורה על השגגות ואמאי הא תנן תנינן התם חייבי אשמות תלוין פטורין להביא אחר יה''כ לפי שיה''כ כיפר עליהן והרי זה מחייבי אשמות תלוין הוא שהרי לא נודע לו ביה''כ כ''א הספק שבא לידו וליכפר עליו יה''כ כפרה גמורה:
ר' שמעון בשם ר' לוי סוכייה. ובשבועות גריש שובדא:
במורד ביה''כ היא מתניתא. הכא במאי עסקינן במבעט ביה''כ ואינו מאמין בכפרתו דבכה''ג אמרינן דשעיר המשתלח אינו מכפר כפרה גמורה שהוקש לשעיר הפנימי שאינו מכפר אלא עם יוה''כ וזה אינו מאמין ביה''כ ומיהת תולה השעיר עליו דנהי דביה''כ הוא דמרד השעיר המשתלח תולה עליו מכפרת חלקו שיש לו בו. וכאן הוא דגרסינן להא דלעיל ולמה לא אמר בשלא נתוודע לו בהן ביום הכפורים מילתיה אמרה ואפילו לא נתוודע לו בהן ביה''כ יה''כ מכפר כמו שהגי' היא בשבועות. כלומר דפריך מאי דוחקיה דר''ש לאוקמי למתניתין בשמורד ביה''כ ומשום הך קושיא ולא כבר כיפר ביה''כ ואמאי קאמר תולה כדאקשינן ולמה לא אמר הכי לתרץ להאי קושיא דאנן הכי קאמרינן שלא נתוודע לו ביוה''כ מחיוב הקרבן כ''א מהספק שבא לידו והיינו ביה''כ דוקא הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה''כ נתוודע לו שחייב בקרבן והשתא לא קשיא מחייבי אשמות תלוין שפטורין הן לאחר יה''כ דהתם נמי כן היא שאם לאחר יה''כ נתוודע לו שבודאי אכל חלב חייב הוא להביא חטאת כדמסקינן הכא בכריתות ומשני מילתיה אמרה וכו' כלומר דבאמת שמעינן ממילתיה דר''ש דס''ל אפילו לא נתוודע לו בהן ביה''כ יה''כ מכפר וכלומר אפי' דביה''כ הוא דלא נתוודע לו אבל אחר יה''כ נתוודע לו שחטא בודאי אפ''ה פעור הוא מחטאת שכבר כיפר לו יה''כ ור''ש כדאמרי' התם מעיקרא הוא דס''ל דאימא דחייבי אשמו' תלוין פטורין אפי' לכי מתיידע ליה בתר יוה''כ והלכך ע''כ הוא דדחיק לאוקמי למתני' במבעט ביוה''כ דהיינו טעמא דשעיר המשתלח אינו אלא תולה וכדאמרן:
תמן תנינן וכו' עד אשם תלוי. לא שייך הכא וכן בשבועות שם לא גריס להא כלל. ולגי' הס' דכאן מציין הוא להמתני' דפ''ק דכריתות על אלו דקחשיב התם לעיל וכלומר וחייבי כריתות דתנינן בהאי מתני' דשבועות כמו ששנינו בכריתו' שם:
עֲשֵׂה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. לֹא תַעֲשֶׂה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְשֵׁם רִבִּי זֵעוּרָא. וְהוּא שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. הָאוֹמֵר. אֵין עוֹלָה מְכַפֶּרֶת. אֵין עוֹלָה מְכַפֶּרֶת עָלַי. מְכַפֶּרֶת הִיא. אֵי אֶיפְשִׁי שֶׁתְּכַפֵּר לִי. אֵינָהּ מְכַפֶּרֶת לוֹ עַל כָּרְחוֹ. אֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. מְכַפֶּרֶת הִיא. [אֵי] אֶפְשִׁי שֶׁיְּכַפֵּר לִי. מְכַפֵּר הוּא לֹו עַל כּוֹרְחוֹ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. לָא כוֹלָא מִן בַּר נַשָּׂא מֵימַר לְמַלְכָּא. דְּלֵית אַתְּ מֶלֶךְ.
Traduction
Pour le précepte positif, n’y eut-il pas de repentir, le Kippour donne le pardon; mais pour un précepte négatif, le repentir est une condition indispensable, dit R. Samule au nom de R. Zeira. Si quelqu’un dit: ''l’holocauste n’expie rien'', ou ''il n’aura pas d’effet expiatoire pour moi'', l’effet d’expiation n’en est pas moins maintenu (295)Le sacrifice a été accompli d'une faon valable et ayant produit son effetÊ; voir Torath Cohanim ˆ Lv n¡ 14Ê; (Shevuot 1, 6)Ê; Kritot, 7a.; mais s’il se révolte, en disant qu’il ne veut pas bénéficier de cette expiation, l’effet ne lui sera pas imposé. S’il dit que le Kippour n’a pas d’expiation, ou qu’il n’en veut pas bénéficier, l’effet expiatoire subsiste cependant contre son gré. R. Hanina, fils de R. Hillel, dit: l’inverse lui semble plus probable, car le sacrifice qu’il a offert de plein gré doit nécessairement produire seul son effet, tandis que si l’on refuse de se soumettre à un roi, c’est un cas de révolte déclarée; et de même alors au Kippour il n’y a pas de pardon.
Pnei Moshe non traduit
עשה אע''פ שלא עשה תשובה. יוה''כ מכפר ול''ת כדקאמר ר' שמואל דדוקא עם התשובה:
האומר אין עולה מכפרת. או שאומר אין עולה מכפרת עלי או שאומר מכפרת היא ואי אפשי שיכפר לי אינה מכפרת לו על כרחו והאומר אין יוה''כ מכפר וכו' מכפר הוא לו על כרחו. וחסר כאן וה''ג בשבועות שם א''ר חנינא בריה דרב הלל לא מסתברא דאלא חילופין. וכי לא איפכא מסתברא היא שבקרבן אע''פ שהוא אומר כן עכ''פ מביא הוא להקרבן אבל ביוה''כ אם אומר כן לא כולא מן בר נש מימר למלכא לית את מליך. וכי כל הימנו של בן אדם לומר לית את מליך עלי ואם הוא אינו רוצה מורד הוא ומסתברא דאין יוה''כ מכפר עליו:
Yoma
Daf 42b
שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִישִׁיבָה. אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלשָׁה הֵם חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭'. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וגו'. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא כֵיצַד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד. אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִמְחוֹל לוֹ. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים. הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה בְלֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב מִיַּד. הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭. 42b הָעוֹבֵר עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְהַיִּיסּוּרִין בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָ֘עִ֥ים עֲווֹנָם. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ לֹא לִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְיּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא בַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְהַיִּיסוּרִין מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ. וְהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת בַּיִּיסוּרִין. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.
Traduction
R. Mathia b. Heresh demanda à R. Eliézer b. Azaria, dans la salle d’étude (300)Rabba sur Pr N¡ 10Ê; (Sanhedrin 10, 1)., s’il connaît 4 modes divers de pardon, conformément à l’interprétation de R. Ismaël? Ce sont 3, dit-il, qui comportent des gradations dans le pardon, en dehors du repentir. Ainsi, il est dit: 1° (Jr 3, 14) repentez-vous, enfants rebelles; 2° (Lv 16, 30) car en ce jour il vous pardonnera; 3° (Ps 89, 33) je punirai le péché avec une verge; 4° (Is 22, 14) ce crime ne vous sera pas pardonné jusqu’à la mort. Or, voici dans quel sens ces diverses acceptions sont applicables: Au cas de transgression d’un précepte affirmatif, suivie d’une pénitence immédiate, par laquelle on obtient aussitôt le pardon, correspond le 1er verset. En cas de transgression d’un précepte négatif, suivie aussitôt de regrets, la pénitence fait suspendre la culpabilité, et le Kippour pardonne, ce à quoi correspond le 2e verset. Si l’on a commis de plein gré un crime punissable de la peine du retranchement, ou de la mort édictée par un tribunal, la pénitence et le Kippour ne pardonnent qu’à moitié, et les douleurs à subir le reste de l’année pardonneront pour l’autre moitié; c’est ce qu’a en vue le 3e verset. Si enfin quelqu’un a commis le crime de profanation envers Dieu (301)Celui qui entra”ne d'autres au mal. V. Rabba ˆ (Lv N¡ 22Ê; Sohar tob, n¡ 24Ê; B., Qidushin 40., la pénitence n’aura pas la force de suspendre la culpabilité, ni le Kippour celle de pardonner, ni les douleurs celle de compenser; mais les regrets joints au jeûne du Kippour effaceront un tiers du crime, la douleur un autre tiers, et la mort comblera le reste, ainsi que s’exprime le 4e verset invoqué. De ce dernier il résulte que la mort efface tout finalement (en disant: jusqu’à ce que vous mouriez ), sans y suffire seule.
Pnei Moshe non traduit
שאל ר' מתיא בן חרש וכו'. גרסינן להא נמי בסנהדרין פרק חלק בהלכה א':
שלשה הם חוץ מן התשובה. כלומר יש ג' בהן שמכפרין עם התשובה עמהן בשוה שהן מכפרין במקצת חוץ מן התשובה והתשובה מועלת ג''כ לכפר כדחשיב לקמיה ואחת מאלו הד' שהתשובה בלבדה היא מכפרת לגמרי:
הא כיצד. דמכתוב הראשון משמע שהתשובה היא שמכפרת ומהב' למדנו שיה''כ מכפר ומהג' שמענו שהיסורין מכפרין ומהד' מיתה הוא שמכפרת:
והמיתה ממרקת. לכפר לגמרי והתשובה ויוה''כ מועילין עם היסורין לתלות אבל לא כל אחת וא' לבדה כדאמר אין כח לא בתשובה לתלות וכו':
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. אִם אֵין שָׂעִיר. הַיּוֹם מְכַפֵּר. כֵּיצַד הוּא מְכַפֵּר. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר. בַּסּוֹף. מַה מַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת. מָרַד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה כְבַר כִּיפֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנַנְיָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי חֲנַנְיָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וּבַיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין בַּשָּׂעִיר. שֶׁיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר. וְהַשָּׂעִיר אֵינוֹ מְכַפֵּר בְּלֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר. שֶׁהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד. וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִיתְּתָבִת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד וִיכַפֵּר מִיָּד.
Traduction
R. Yohanan dit: un tel est l’avis de R. Eliézer b. Azaria, de R. Ismaël et R. aqiba; mais, selon les autres sages, le bouc expédié le jour de Kippour pardonne tous les crimes (302)Avot de R. Nathan, n¡ 19., même ce dernier, et s’il n’y a plus de bouc (comme de nos jours), la solennité du Kippour pardonnera. A quel moment de ce jour solennel le pardon a-t-il lieu? A tout instant, dit R. Zeira; à la fin du jour, dit R. Hanania. Qu’importe le moment précis du pardon? Cela importe au cas où un pécheur meurt le matin du jour du Kippour: d’après R. Zeira, il quitte la vie en état de grâce; d’après R. Hanania, non. R. Zeira dit: l’enseignement (précité) confirme l’avis de R. Hanania, puisqu’il y a une gravité à l’égard du bouc qui n’existe pas pour le Kippour, et il y en a une à l’égard du Kippour qui n’existe pas pour le bouc. Ainsi, la solennité du Kippour pardonne en se passant au besoin du sacrifice d’un bouc, tandis que le bouc ne saurait se passer de la connexité du Kippour; par contre, l’effet expiatoire du bouc est immédiat, tandis que le pardon du Kippour n’est effectué qu’à la nuit. R. Houna raconte avoir présenté cette objection contre R. Zeira (que le Kippour pardonne seulement à la nuit), en présence de R. Jérémie; il la résolut, en disant: on peut justifier cet enseignement en supposant qu’il s’agit du cas où l’on avait eu l’intention d’offrir le sacrifice du bouc (alors, le pardon s’effectue le soir; hors de ce cas, il a lieu à tout instant), et qu’il a été ajourné. R. Yossé b. R. Aboun répliqua: certes Dieu prévoit l’avenir; et sachant que pour une cause quelconque le sacrifice ne sera pas offert, il pardonnera de suite (303)Jér. (Rosh Hashana 1, 3) ( 57a)..
Pnei Moshe non traduit
אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר. עם התשובה ואפי' על חלול השם:
אם אין שעיר. כגון בזמן הזה או שלא הביאו שעיר יה''כ הוא דמכפר:
כיצד הוא מכפר. יוה''כ:
כל שהוא כל שהו. כלומר כל היום הוא מכפר מעט מעט מתחלת היום ועד סופו:
ר' חנניה אומר בסוף. היום הוא שמכפר ולא ס''ל כל שעתא ושעתא מכפר:
מה מפקא מביניהון. הנ''מ שביניהן מת מרד אם מת קודם סוף היום או מרד שבועט ביה''כ דאמרינן לעיל שאין יה''כ מכפר עליו ולדברי האומר כל שעתא ושעתא מכפר אם מרד באמצע היום כבר כיפר עליו במקצת:
מתניתא. תוספתא היא בסוף פ''ד ומסייעא לרבי חנניה דלא כיפר כדקתני חומר בשעיר' וכו' ויוה''כ מכפר משתחשך:
איתותבת. הקשיתי לפני ר' ירמי' אהא דקתני השעיר יכפר מיד ויה''כ משתחשך א''כ האי ברייתא לא אתיא כדברי חכמים דלעיל דאמרי שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר היום מכפר דלדידהו יה''כ בלא שעיר מכפר כמו כפרת שעיר ואם השעיר מכפר מיד בזמן הבאתו א''כ ליכפר יה''כ נמי באותו שעה שהיה השעיר מכפר שהרי במקום השעיר הוא:
ואמר לי ר' ירמיה תיפתר. דברי חכמים דלעיל דקאמרי אם אין שעיר היום מכפר דלאו בזמן הזה הוא דאיירי אלא בזמן הבית שהיו מביאין שעיר ואם אין שעיר דקאמרי כגון שהומם ונפסל שהרי ראוי לה' בעינן והיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו עד שתחשך ומכיון שהיה בדעתן להביא שעיר אחר אין היום מכפר דאם יש שעיר השעיר הוא דמכפר ולא יה''כ בלבד והשתא שפיר נמי דמשתחשך הוא דמכפר:
ר' יוסי בר בון בעי. הקשה על זה וכי אין הקב''ה רואה את הנולד וא''כ היה גלוי וידוע לפניו שלא ימצאו ולא יביאו עוד שעיר והשתא יכפר היום מיד:
שְׁמוּאֵל אָמַר. הָהֵן דְּחָטָא עַל חַבְרֵיהּ צָרִיךְ מֵימַר לֵיהּ. סָֽרְחִית עֲלָךְ. וְאִין קַבְּלֵיהּ הָא טַבָּאוּת. וְאִין לָא. מֵייתֵי בְנֵי נַשׁ וּמְפַיֵּיס לֵיהּ קּוֹמֵיהוֹן. הָדָא הוּא דִכְתִיב יָשֹׁ֤ר ׀ עַל אֲנָשִׁ֗ים. יַעֲשֶׂה שׁוּרָה שֶׁלְאֲנָשִׁים. וַיֹּ֗אמֶר חָ֭טָאתִי וְיָשָׁ֥ר הֶעֱוֵ֗יתִי וְלֹא שָׁ֥וָה לִֽי׃ אִם עוֹשֶׂה כֵן. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר פָּדָ֣ה נַ֭פְשׁוֹ מֵֽעֲבֹ֣ר בַּשָּׁ֑חַת וְחַייָתוֹ בָּא֥וֹר תִּרְאֶֽה׃ מִית. צָרִיךְ מְפַייְסָתֵיהּ עַל קִיבְרֵיהּ וּמֵימַר. סָֽרְחִית עֲלָךְ.
Traduction
Samuel dit: celui qui a péché envers son prochain devra aller auprès de lui et lui dire: ''j’ai commis un péché envers toi et je le regrette''. Si l’offensé se déclare satisfait, c’est bien; si non, le premier amènera d’autres personnes et il tâchera, en leur présence, de contenter le prochain qu’il a lésé. C’est ainsi qu’il est dit (Jb 33, 27): il se dirige vers les hommes, c.-à-d. il établira des cercles d’hommes (304)Jeu de mot sur le terme ShOr, signifiantÊ: regarder (ouÊ: se diriger) et rangée. V. Jér., (Baba Qama 8, 7) ( 6c)., et dira: ''j’ai péché, j’ai tourné le bien en mal, et j’en éprouve des regrets''. S’il agit ainsi, on peut lui appliquer ces mots, qui font suite au dit verset (ib. 28): il rachète son âme pour éviter la fosse (la mort), et son âme jouira de la lumière. Si l’offensé est mort, il faudra aller sur sa tombe exprimer le repentir et lui dire; j’ai péché envers toi.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שמואל אמר ההן דחטא על חבריה וכו'. כה''ג גריס נמי בפ' החובל בהלכה ז' ומסיים שם א''ר ייסא הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית:
תֵּנַּי. עֲבֵירוֹת שֶׁנִּתְוַדֶּה עֲלֵיהֵן בַּיּוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁעָבַר אֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֵן יוֹם הַכִּיפּוּרִים הַבָּא. אִם עָשָׂה כֵן עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כְּ֭כֶלֶב שָׁ֣ב עַל קֵיאוֹ כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃ תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. הֲרֵי זֶה זָרִיז וְנִשְׂכָּר. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ מַה מָקַייֵם רִבִּי לִיעֶזֶר טַעֲמוֹן דְּרַבַּנִן. כְּ֭כֶלֶב שָׁ֣ב עַל קֵיאוֹ כְּ֝סִ֗יל שׁוֹנֶ֥ה בְאִוַּלְתּֽוֹ׃ בְּשׁוֹנֶה בְאוֹתָהּ הָעֲבֵירָה. מַה מָקַייֵמִין רַבַּנִן טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי לִיעֶזֶר. וְחַטָּאתִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃ שֶׁלֹּא יְהוּ בְעֵינָיו כְּאִילּוּ לֹא עֲשָׂאָן. אֶלָּא כָעֲשָׂאָן וְנִמְחַל לוֹ.
Traduction
On a enseigné (305)Midr. Sohar tob, n¡ 32.; les péchés pour lesquels on a demandé pardon au jour du Kippour de l’an passé n’ont plus besoin d’être confessés au Kippour suivant; sans quoi, on pourrait lui appliquer le verset disant (Pr 26, 11): Comme le chien retourne à ce qu’il avait vomi, le sot revient à sa folie (c’en serait une de répéter ses erreurs). Au contraire, dit-on au nom de R. Eliézer, cette répétition prouve le souci que l’on a de suivre la loi religieuse, et l’on mérite d’en être récompensé, invoquant à l’appui de son opinion le verset (Ps 51, 5): ma faute est toujours présente devant moi. R. Eliézer réfute l’avis des autres rabbins (306)B., Moed Qatan 27b., en disant que le verset (de Job), invoqué par eux, s’applique au cas où l’on est retombé dans la même faute. D’autre part, les sages expliquent le verset invoqué par R. Eliézer en ce sens, qu’il ne faut pas supposer les fautes comme n’ayant jamais été commises, mais se souvenir avec reconnaissance que Dieu les a pardonnées.
Pnei Moshe non traduit
בשונה באותה העבירה. וחוטא בה ולא במתודה בה וחוזר ומתודה בה:
מה מקיימין רבנן וכו' וחטאתי נגדי תמיד. ה''ק שלא יהו בעיניו כאלו לא עשאן מעולם ושוכח מהן אלא יהו תמיד נזכרין שעשאן וחזר בהן ונמחל לו וע''י כך יזהר עוד מלחזור ולעשותן דשמא לא יהא ספק בידו לעשות תשובה עליהן:
מִצְוַת הַוִּידּוּי עֶרֶב יוֹם הַכִּיפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּעַרְבִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּשַׁחֲרִית. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּשַׁחֲרִית צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמוּסָף. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמוּסָף צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמִנְחָה. אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְוַדֶּה בְּמִנְחָה צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בִּנְעִילָה. שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְוִידּוּי. כֵּיצַד הוּא מִתְוַדֶּה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר בִּינָה. רִבּוֹנִי. חַטָאתִי וּמוֹרַע עָשִׂיתִי. וּבְדַעַת רָעָה הָיִיתִי עוֹמֵד. וּבְדֶרֶךְ רְחוֹקָה הָיִיתִי מְהַלֵּךְ. וּכְשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי אֵינִי עוֹשֶׂה. יְהֵי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךְ יּיּ אֱלֹהָי [שֶׁתְּכַפֵּר לִי עַל כָּל פְּשָׁעַי] שֶׁתִּמְחוֹל לִי עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי. וְתִסְלַח וְתִמְחוֹל לִי עַל כָּל חֻטּאוֹתַי.
Traduction
Le devoir de la confession devra être accompli dès la veille du Kippour, le soir, à l’entrée de la nuit, avant que la nourriture (la digestion) n’ait alourdi l’homme. Malgré cette confession faite le soir, on la renouvellera le matin, puis à midi dans la prière de Moussaph, puis aux vêpres à Minha, et enfin dans la prière de clôture; toute la journée est appropriée au repentir. Quelle sera la formule? Selon R. Berakhia au nom de R. Aba b. Abina, on dit (307)Rabba ˆ Lv N¡ 3.: ''mon maître, j’ai péché, j’ai commis le mal, je me suis trouvé sous une mauvaise impression, je suivais une voie éloignée de toi; mais je ne veux plus agir comme je l’ai fait. Qu’il te plaise donc, o éternel mon Dieu, de pardonner tous mes péchés, d’absoudre tous mes crimes, de me faire remise de toutes mes fautes''.
תַּנֵּי. צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְרוֹט אֶת מַעֲשָׂיו. מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה. אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדוֹלָה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶם֭ אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃ מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי עֲקִיבָה. מִי גָרַם לָהֶם. אָנִי. שֶׁהִרְבֵּיתִי לָהֶם כֶסֶף וְזָהָב. לָמָּה. שֶׁאֵין חֲמוֹר (נוֹקֵק) [נוֹהֵק] מִתּוֹךְ כְּפִיפָה שֶׁלְחָרוּבִין.
Traduction
Selon un enseignement, on doit énoncer le détail de toutes ses actions blâmables (308)(Nedarim 5, 4) ( 39b)Ê; (Yebamot 8, 3)Ê; (Sota 8, 3) ( 23a)Ê; (Qidushin 7, 1).; tel est l’avis de R. Juda b. Bethéra; selon R. aqiba, l’énumération est inutile. R. Juda se fonde sur ce qu’il est dit (Ex 32, 31): hélas, ce peuple a commis une faute grave, il s’est fait des idoles d’or (le crime est donc spécifié). R. aqiba réplique à cette remarque, en disant d’expliquer ce verset en ce sens: moi (Dieu) suis cause de ce fait, parce que je leur ai procuré en abondance de l’or et de l’argent, car l’âne ne brait (et peut devenir dangereux en ruant) qu’à la suite d’un excès de caroubes reçus en nourriture (309)B., Berakhot 32a Ê; Baba Batra 109b..
Pnei Moshe non traduit
צריך לפרוט את מעשיו. בוידוי יוה''כ וגרסי' להא בפ''ה דנדרים בהל' ד':
מי גרס להם אני וכו'. כלו' כך אומר המקום מי גרם להם שיעשו אלהי זהב אני וכו' וכך הוא בתוספתא פ''ד והיינו דקאמר משה נמי הכי לפי שבזה לימד עליהם זכות ונמחל להם:
הדרן עלך פרק יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא בריך
כָּתוּב מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְיָ. מַה הַמִּקְוֶה מְטָהֵר אֶת הַטְּמֵאִים. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטָהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וְזָֽרַקְתִּ֧י עֲלֵיכֶ֛ם מַ֥יִם טְהוֹרִ֖ים וּטְהַרְתֶּ֑ם מִכֹּ֧ל טוּמְאֽוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּילּוּלֵיכֶם אֲטַהֵ֥ר אֶתְכֶֽם׃
Traduction
Il est dit (Jr 14, 8): Dieu est l’espoir (miqweh) d’Israël; comme le Miqweh (bain légal) purifie les impurs, de même Dieu purifiera Israël, selon ce qui est dit (Ez 36, 25): je jetterai sur vous des eaux pures, elles vous laveront de toutes vos impuretés, et je vous purifierai de toutes vos immondices.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source